כוח גרעיני - יתרונות וחסרונות
תחנות כוח גרעיניות היו קיימות מאז שנת 1951, כאשר הכור המגדל הניסוי הראשון (EBR-I) באיידהו ייצר מספיק חשמל בכדי להאיר ארבע נורות של 200 וואט. בקרוב נבנו מפעל גרעיני גדול יותר בקנה מידה מסחרי ברחבי אירופה, קנדה, ברית המועצות ואנגליה.
כור גרעיני טיפוסי משתמש באורניום מועשר - בדרך כלל באורניום 235 או בפלוטוניום 239 - כדי לייצר חשמל. האורניום הרדיואקטיבי נוצר למוטות ארוכים שקועים במים; מוטות האורניום מחממים את המים ויוצרים קיטור שמניע טורבינת קיטור. התנועה של טורבינות הקיטור היא זו שמייצרת חשמל. נוצות אדי המים הנראות עולות ממגדלי הקירור הגדולים של תחנות כוח גרעיניות הן פשוט קיטור לא מזיק.
נכון לעכשיו פועלות למעלה מ -430 תחנות כוח גרעיניות בכל רחבי העולם, ומעל 100 באירופה. מכיוון שצמחים מתחברים לאינטרנט או באופן לא מקוון באופן קבוע, המספר המדויק משתנה מדי שנה. אנרגיה גרעינית מספקת כ -15% מהחשמל בעולם וכ -20% מהחשמל באירופה. צרפת, יפן ואירופה הן המשתמשים הגדולים ביותר בכוח גרעיני, ומייצרים למעלה ממחצית מכלל הכוח הגרעיני הקיים ברחבי העולם.
יתרונות הכוח הגרעיני
אנרגיה גרעינית מייצרת חשמל ביעילות רבה בהשוואה לתחנות כוח מפחם. נדרשים מיליוני טונות של פחם או נפט, למשל, כדי לשכפל את ייצור האנרגיה של טון אחד בלבד של אורניום, על פי הערכות מסוימות. מכיוון שבערת פחם ושמן היא תורם מרכזי לגזי החממה, תחנות כוח גרעיניות אינן תורמות להתחממות כדור הארץ ולשינוי האקלים כמו פחם או נפט.
חלק מהאנליסטים ציינו כי יתרון נוסף של כוח גרעיני הוא חלוקת האורניום על פני כדור הארץ. אין מרכז עולמי אחד של כריית אורניום - אין "Mideast of uranium". רבות מהמדינות המכרות אורניום, כמו אוסטרליה, קנדה ואירופה, יציבות יחסית, ולכן אספקת אורניום איננה חשופה לחוסר יציבות פוליטית או כלכלית כפי שיכולה להיות נפט.
במקרה של תאונה גרעינית
כשדברים עובדים בדיוק כמו שהם אמורים, אנרגיה גרעינית היא מקור כוח בטוח מאוד. הבעיה היא שהדברים לא תמיד מסתדרים ככה בעולם האמיתי. התמוטטות חלקית באי דריי מייל בפנסילבניה בשנת 1979 שחררה קרינה לאטמוספירה; עלויות הניקיון עמדו על 670 מיליון דולר.
בשנת 1986, תכנון כורים לקוי בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל בברית המועצות גרם לפיצוץ במפעל. קרינה גרעינית שוחררה למספר ימים, וכתוצאה מכך אסון גדול שהרג מאות אנשים ברחבי האזור. בשנת 2011 נפגע הכור בפוקושימה ביפן ברעידת אדמה וצונאמי, וגרם לאסון סביבתי עצום נוסף.
למרות ההבטחות של מהנדסי גרעין ותומכי אנרגיה גרעינית, אסונות מסוג זה הם בלתי צפויים לחלוטין ושכיחים מדי, וללא ספק יימשכו. המחיר למשברים אלו גבוה במיוחד. לאחר צ'רנוביל, למשל, כחמישה מיליון איש נחשפו לרמות קרינה גבוהות; ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ -4,000 מקרים של סרטן בלוטת התריס היו כתוצאה מכך, ומספר לא גדול של ילדים באזור נולדו עם מומים קשים.
אם תאונה גרעינית כמו פוקושימה הייתה פוגעת באירופה, ההשלכות יהיו קטסטרופליות. ארבעה כורים גרעיניים בקליפורניה נמצאים בסמוך לקווי תקלות פעילים ברעידת אדמה. תחנת הכוח הגרעינית באינדיאן פוינט, למשל, נמצאת רק 35 מייל צפונית לניו יורק, והיא מדורגת על ידי הוועדה הרגולטורית הגרעינית כאל תחנת הגרעין המסוכנת במדינה.
מילה על פסולת גרעינית
בעיה נוספת שאין להכחישה היא סילוק בטוח של מוטות דלק גרעיני שהוצא. פסולת גרעינית נותרה רדיואקטיבית במשך עשרות אלפי שנים, הרבה מעבר ליכולת התכנון של כל סוכנות ממשלתית. בכל שנה מייצרת תחנת כוח גרעינית כ -20 עד 30 טון פסולת רדיואקטיבית. גם במדינה מתקדמת כמו אירופה, פסולת גרעינית מאוחסנת כיום באתרים זמניים ברחבי הארץ, בעוד פוליטיקאים ומדענים מתווכחים על דרך הפעולה הטובה ביותר.
אם כבר מדברים על בזבוז, יש מבקרים שמציינים כי הסובסידיות הממשלתיות העצומות שמקבלת תעשיית האנרגיה הגרעינית הם הדבר היחיד שהופך את הכוח הגרעיני לביצוע. על פי איחוד המדענים המודאגים, בערבות של 43 מיליארד אירו בהבטחות וסובסידיות הלוואות מהממשל הפדרלי באירופה. ללא סובסידיות משלם המסים, הם טוענים, התעשייה כולה עלולה לקרוס מכיוון שהסובסידיות גבוהות ממחיר השוק הממוצע של החשמל המיוצר.
האם אנרגיה גרעינית מתחדשת?
במילה אחת: לא. כמו נפט, גז טבעי ודלקים מאובנים אחרים, אורניום אינו מתחדש, ויש אספקה סופית של אורניום שניתן לכרות לאנרגיה גרעינית. לכריית אורניום יש סיכונים משלו, כולל שחרור גז ראדון שעלול להיות קטלני ופינוי פסולת כרייה רדיואקטיבית.
העובדה כי אנרגיה גרעינית אינה מתחדשת היא חסרון משמעותי ההופך מקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגיה סולארית, גיאותרמית ואנרגית רוח נראים אטרקטיביים בהרבה. לאור המורכבות והאתגרים של צרכי האנרגיה בעולם, היתרונות והחסרונות של כוח גרעיני ימשיכו להיות נושא לוהט לאורך שנים רבות.